ראשי התיבות של המילה תמ"א הם "תכנית מתאר ארצית". תכנית זו בעצם קובעת את כל המתאר לבנייה ולתכנון ברחבי ישראל. כבר לאחר קום המדינה נפלה ההחלטה כי יש צורך באחידות ובשמירה על תקנים בסיסיים כדי להעניק למבנים בישראל בטיחות, יציבות ובנייה נכונה. לאורך 70 שנות קיומה של המדינה יצאו תוכניות מתאר שונות המתאימות לכלל המבנים הקיימים במדינה. תמ"א 4 היא לדוגמה התכנית לבניית נמל התעופה לוד, השטחים סביבו ועד לאן הוא יכול להתפשט. עם השנים התרבו התכניות עד שהגיעו אל תמ"א 38 2.
תמ"א 38 2 – תכנית מתקדמת
תוכנית ראשונה – תמ"א 38
עוד לפני שיצא תיקון מספר 2 אל הפועל, התחילה התוכנית במספר 38 בלבד. תוכנית זו נועדה לחזק מבנים בישראל כנגד רעידות אדמה. אך המדינה אינה יכולה לחייב אזרחים להוציא סכומים גבוהים כל כך על חיזוק המבנים ולמה שקבלנים ירצו לעשות זאת ללא תקציב? במשרד השיכון חשבו על תוכנית. הקבלנים יבנו לכל בניין מעלית, ממ"ד לכל דירה ויחזקו אותו – ובתמורה יקבלו זכויות בנייה נוספות להגדלת הבניין. את הדירות החדשות הם יוכלו למכור וכך כולם מרוויחים. הבניינים מחוזקים, הדיירים בטוחים ועם דירות גדולות יותר וגם הקבלן מרוויח מהמכירה.
התיקון לתכנית
למרות האידיאליות שברעיון, פרויקטים מעטים בלבד יצאו אל הדרך. השיפוץ מצריך הוצאות רבות, אישורי הבנייה מתעכבים והרווח של היזמים מן התכנית הוא יחסית נמוך. מסיבה זו, רק בניינים באזורי ביקוש כמו תל אביב אכן יצאו לדרך, אך בפריפריה הדבר לא מספיק משתלם ולכן כמעט ואין בניינים ששופצו באזורים אלו. על כן, החליטו בהנהגת המדינה לבצע תיקון ובמקום לשפץ את הבניין, לאפשר להרוס אותו ולבנות בניין חדש במקומו. כך ניתן להגדיל את מספר הדירות החדשות שאותן מקבל היזם ולהפוך את הבנייה לכדאית יותר.
הבחירה בידי הדיירים
כיום יכול כל בניין שנבנה לפני שנת 1980 ואין לו תקן ישראלי כנגד רעידות אדמה להתחיל תמ"א 38. בידי הדיירים ניתנת האפשרות להחליט האם הם רוצים להמשיך עם התכנית המקורית או להשתמש בתיקון מספר 2 כדי להפוך את רעיון השיפוץ למבצע "פינוי בינוי". חשוב לבדוק לפני ההחלטה האם יש יזם או קבלן המעוניין לגשת לפרויקט, אחרת התהליך כולו עלול לרדת לטמיון.
