כבר בשנת 1924 החליטו בישראל להקים מושבה שתיקרא על שם בנימין זאב הרצל. המושבה קמה לאורך החוף, באזור מרכז הארץ וקיבלה את השם המקורי – הרצליה. המושבה גדלה והתפתחה, הוסיפה בתים ותושבים ולאט לאט הפכה להיות מושבה חשובה ומרכזית בישראל. לאורך השנים מספר התושבים הפך להיות רב ובשנת 1960 הוכרזה רשמית כעיר ואם במדינה. במשך כל הזמן נבנו בניינים בעיר, אך הם לא מוגנו במיוחד נגד רעידת אדמה שעלולה להתרחש – מאחר ותקן ישראלי לכך עדיין לא היה בנמצא. כעת, מעוניינת המדינה לתקן את הטעות הזו ולהפוך את הבניינים כולם לעמידים בפני רעידות אדמה והפתרון נמצא בדמות תוכנית מתאר ארצית מספר 38.
תמ"א 38 הרצליה – מחזקים את הקיים
השינוי התפיסתי
בעבר, השיטה בישראל הייתה לבנות כמה שיותר. המטרה הייתה ליישב את הארץ וכל בניין חדש שנוסף אומר תושבים נוספים. עם השנים, השטחים החלו להתמעט והתושבים המשיכו להתרבות וכעת עיריות רבות נמצאות בבעיה וחושבות מה ניתן לעשות. תמ"א 38 בהרצליה העניקה את האפשרות לחזק את הבניינים הישנים או להרוס אותם, לבנות ולהוסיף דירות על הקיימות וכך להרוויח מכל הצדדים – גם דירות נוספות לעוד תושבים וגם חיזוק הבניינים הקיימים כנגד רעידות אדמה.
העדפה מוניציפאלית
כל רשות יודעת היטב מה הצרכים והרצונות של תושבים הנמצאים בשטחה ולכן יכולה לבחור בין שיפוץ הבניינים הקיימים בתמ"א 38 המקורית לבין פינוי בינוי, הריסה ובנייה מחדש עם תוספת דירות. בהרצליה ההעדפה נוטה לכיוון תיקון 2 – פינוי בינוי, כך שנשמר המראה האחיד בעיר. בנוסף, הבניינים הנמצאים באזורים מרכזיים נדרשים לעצב גם חזיתות מסחריות עבור הבניינים וכך להגדיל שאת שטח המסחר הנמצא במקום.
קיצור תהליכים
אחד הדברים המייחדים את הרצליה מערים אחרות רבות היא האפשרות לקדם מתחמים של פיני בינוי ולא רק פרויקטים בודדים. בעקבות כך קיבלה הרצליה היתר לאשר התקדמות ופרויקטים באופן בלעדי ולא צורך להעלות אותם לדיון בוועדה המחוזית היושבת בתל אביב. מדובר על שינוי משמעותי המסיר חסמים בירוקרטים העומדים בדרכם של פרויקטים רבים ברחבי הארץ ומאפשר התקדמות ללא צורך בהיתר חיצוני לעיר.
