עיר הבירה של ישראל היא מקור לעניין ולמסתורין. מן הצד האחד מדובר על עיר תיירות תוססת, אליה מגיעים אנשים מכל העולם ומתקיימים בה פסטיבלים בכל שבוע שני. מן הצד השני, היא נחשבת לאחת הערים העניות ביותר בישראל, רמת החיים בה לא גבוהה והאשכול הסוציו אקונומי שלה הוא נמוך ביותר. השילוב של מגוון אוכלוסיות עלול גם הוא להיות זרז לבעיות שונות ולכן לעיתים המצב דווקא בירושלים הוא בעייתי. בתחום הדיור קיימת אותה הדיכוטומיה שיש בעיר בכל דבר אחר. מן הצד האחד מחירי הדיור גבוהים, הצפיפות עולה וקשה למצוא דירות ראויות. מן הצד השני, יש ביקוש אדיר, חוסר בהיצע ואין איפה לבנות. מה ניתן לעשות?
תמ"א 38 ירושלים – הפתרון האולטימטיבי
מענה לתושבים
הקריאה העולה מן השטח היא בקשה לבנייה נוספת. תושבים רבים רוצים להמשיך ולהתגורר בעיר, אך האפשרויות העומדות בפניהם מצומצמות ולעיתים אף קיימות רק בערי לוויין מחוץ לעיר עצמה. הבנייה החדשה בירושלים מנוצלת באופן מרשים, אך מה לגבי הבנייה הישנה? ניתן לראות כי לפני שנים הבנייה הייתה מרווחת יותר ובניינים ישנים רבים מאכלסים מעט משפחות על פני שטח רחב.
תמ"א 38
אותם בניינים ישנים אינם ממוגנים כנגד רעידות אדמה ובמידה והם נבנו לפני שנת 1980 הם זכאים להיות תחת כנפי התוכנית של תמ"א 38 בירושלים. מדובר על תוכנית למיגון בניינים כנגד אסון כמו רעידת אדמה אשר מאפשרת ליזם לשפץ בניין או להרוס אותו, לבנות מחדש ובתמורה לקבל זכויות בנייה נוספות. כך יכולים הדיירים ליהנות מדירות מרווחות וחדשות, היזמים להרוויח והתושבים לקבל היצע נוסף של דירות למכירה באזורי ביקוש בתוך ירושלים.
המתרחש בשנים האחרונות
למרות הרצון, ניתן לראות כי ירושלים נחשבת לעיר בה תמ"א 38 מתנהל בעצלתיים. על אף הפוטנציאל הרב המון בה התחום זה, יש רק כארבעים פרויקטים שקיבלו אישור והתחילו עבודות בעוד רבים אחרים מתנהלים בעצלתיים. יחסית לממוצע הארצי של התחלות תמ"א 38, הבנייה בירושלים מהווה רק אחוז קטן ביותר מכלל הפרויקטים ולכן חשוב להגביר קצב ולהעלות את הבנייה מסוג זה למרכז הבמה בשנים הקרובות.