עד לא מזמן נחשבה גבעתיים לעיר מנומנמת יחסית, בה היו גרים זוגות מבוגרים רבים בבניינים נמוכים אשר חלקם נבנו עוד לפני שלושים וארבעים שנה. המגורים במקום היו נוחים, קיימים מספר רב של מבני ציבור כמו בתי ספר, ספריות וקניון – אשר כולם נועדו לרווחת התושבים. אך עם הזמן החל השטח המצומצם של העיר לתת את אותותיו. רבים רצו להמשיך ולגור בעיר או לשכור בה דירה אך ההיצע היה קטן ולא נתן מענה לכל הביקוש שהחל לפקוד את האזור. כאשר הבחינו בכך קברניטי העיר הם החלו להוציא אל הפועל יוזמות של פינוי בינוי בגבעתיים ובאמצעים אלה מעניקים אוויר לנשימה עבור כלל התושבים.
פינוי בינוי בגבעתיים – היצע וביקוש
כיוון עירוני
למרות מגוון האפשרויות הקיימות בחוק של תמ"א 38 באמצעות התיקונים השונים, מעדיפה עיריית גבעתיים פרויקטים של פינוי בינוי והיא מצהירה על כך בריש גלי. זאת בדיוק הסיבה שכאשר בוחנים את מספר התהליכים שהחלו בעיר, ניתן לראות כי 60% מהם עומדים בסטנדרט של פינוי בינוי של מתחמים, ואילו רק 40% עוסקים בשיפוץ מבנים ברמה נקודתית של הוספת ממ"ד, מעלית וחניה.
התנגדות תושבים
אף על פי שדיירי הבניינים מעוניינים בשיפוץ שיעלה את רמת חייהם וישדרג את ערך הדירה, ישנם תושבים אחרים המתלוננים על הפרויקטים הרבים ומנסים להתנגד אליהם. לרוב אלו יהיו דיירי הבניינים הסמוכים הנאלצים להתמודד עם רעש, המולה, לכלוך והסתרת נוף מהבניינים החדשים שיתקבלו. ישנם תושבים אחרים המתלוננים על שינוי האופי של העיר במעבר מבניינים נמוכי קומה למגדלים ענקיים.
בירוקרטיה
למרות הרצון לאשר כמה שיותר פרויקטים שיתנו מענה למספר רב של אנשים הרוצים לעבור ולגור בעיר, חייבת העירייה לבצע חשיבה מאומצת ולעשות את התהליך באופן מוסדר ומובנה. השטחים של גבעתיים כמעט ואזלו ואין לה אפשרות להתרחב מאחר והיא תחומה בערים נוספות שגם להן יש מצוקת שטח. לכל הדיירים החדשים יש צורך בשטחי ציבור נוספים, גינות וכבישים ואי אפשר להעמיס על התשתיות הקיימות. לכן יש צורך לבדוק היטב היתכנות של פרויקט ממגוון של אספקטים עוד לפני שמאשרים אותו.
