אופנת הוינטג' עוטפת את חיינו מכל עבר. אפשר לראות נוסטלגיה בביגוד שמשנה את פניו ומזכיר אופנות שעברו מן העולם בשנות ה-80. שיטות לימוד שנשכחו חוזרות אל קדמת הבמה ומקבלות זווית נוספת, רעננה ועכשווית. החינוכית שנסגרת כעת מעלה לכולם חיוך עצוב על הפנים והילדים של היום צופים גם הם בתוכניות בלתי נשכחות כמו "בלי סודות" ו-"פרפר נחמד". למרות ההתרפקות על העבר, ישנם תחומים בהם העבר צריך להישאר מאחור ולהתקדם בצעדים מהירים וברורים אל עבר העתיד. תחום שכזה הוא תחום הבנייה. הרי בלתי אפשרי לעבוד עם נורמות בנייה שהיו נהוגות לפני יובל, וזה ברור לכולם, אבל מה אפשר לעשות עם בניינים שנבנו באותה התקופה?
חיזוק ובינוי – משאירים את העבר מאחור
חוק תמ"א 38
מדובר על תוכנית מתאר ארצית שקיבלה את המספר 38. היא מדברת על בניינים שהוקמו לפני שנת 1980, משום שרק באותה השנה עודכן תו תקן ישראל כנגד רעידות אדמה. בניינים שהוקמו לפני שנה זו מוגנו לפי ראות עיניו של הקבלן המבצע, כך שיכולים להיות בניינים ממוגנים לגמרי ואילו אחרים יכולים ליפול ברגע שתגיע רעידת אדמה קלה ביותר. עקב המצב החליטו בממשלת ישראל להעביר החלטה שתאפשר למגן את אותם הבניינים.
שיפוץ ומיגון
בחוק הראשון של תמ"א 38 עלתה ההחלטה לאפשר שיפוץ ומיגון של המבנים הקיימים וזקוקים לכך. היזמים היו צריכים להציע אפשרויות לעשות זאת, ובתמורה למימון של הפרויקט מצידם – לקבל אפשרות לבנות דירות חדשות בבניין ולמכור אותן ברווח. למרות הרצון ברווח בתחילה היה טפטוף קל בלבד של יזמים שהחליטו להיכנס לעובי הקורה עקב הרווח הקטן יחסית מצורה כזו של בנייה.
תיקון 2 לחוק
לאחר ההבנה כי יש חוסר בחוק, החליטו לאפשר בתיקון ה-2 הרס מוחלט של הבניין ובנייה לגמרי מחדש. אפשרות כזו אפשרה ליזמים לעבוד בצורה נוחה יותר, לבנות יותר דירות ולהגדיל את הרווח ולכן זהו השלב בו תמ"א 38 החלה לצבור תאוצה ולהתפשט ברחבי הארץ כאפשרות המועדפת על קבלנים לאפשרות רווח בשיפוץ בניינים.
